מה שטוב בקרלה ברוני-סרקוזי.

קרלה ברוני-סרקוזי (שמעתה נקרא לה קב"ס, על מנת להקל על הכותבת, וללא המשמעויות ההפרשתיות הגלומות בראשי התיבות), היא בחורה כלבבי. נהרות של דיו כבר נשפכו בעיתונות בתיאור דמותה היפהפייה והאצילית וטעמה הטוב בלבוש, אך הדיו הווירטואלית שלי טרם תרמה את חלקה להילולה.
אני מחבבת את הגברת ממספר סיבות. אם בלבוש עסקינן, אומר הו יה, מאדרפאקר! שמלת הספארי בצבע קאמל שלבשה ביורדה מן המטוס הנשיאותי כמעט זהה לשמלה שקניתי בזארה זה מכבר, בגוון כחול כהה. ימים ספורים אח"כ, במפגש עם הקהילה הצרפתית בארץ או איזו שטות ממלכתית מעין זו, לבשה קב"ס שמלה בצבע שלי, שלי! שמחתי לגלות שנשות נשיאים אירופאים מחקות אותי ולקבל גושפנקא לטעמי המשובח. סחה עליך, קב"ס.
יתר על כן, אני מאוד אוהבת את התדמית המהוגנת והנקיה שאימצה הגברת מיד לאחר שעקב הסטילטו הראשון שלה דרך בארמון האליזה. קודם כל, היא נפטרה מן הסטילטו לאלתר. המכוער הקטן נמוך ממנה באי אלו סנטימטרים, וההתחשבות שלה בו מרפרנסת לימיהם הטובים של קרוז את קידמן. עם כל חיבתי לפלטפורמות, קרלה נראית נינוחה ואף מעט ילדותית בנעליים שטוחות, ויחד עם שמלות הדיור הקלילות והמעודנות שלה, היא יוצרת לעצמה לוק קיצי מקסים, קלאסי מאוד, אבל רענן ובריא.
אני אוהבת ילדות רעות שמתכסות באמתלה טהורה ונקיה מכל רבב. קב"ס עשתה יותר כוכבי רוק מזדקנים ממה שילדים שנולדו באייטיז מסוגלים למנות, וכנראה גם את הסמים שהביאו איתם הרוקרים, והנה היא מהלכת לה מעדנות, אוחזת את ידו של ראש אחת המדינות החזקות בעולם, כאילו נשיאים היו לחם חוקה, ולא שוברי גיטרות חשמליות. נחמד לדעת שמתחת לחזות הטקסית שלה, מסתתרת מסתתרת רודפת מכנסיים לא קטנה.